בחודש יוני האחרון, הזמין אותי פרופסור אהרון גבע קלינברגר להרצות במשך שעה וחצי, לתלמידי תואר שני באוניברסיטת חיפה במסגרת קורס העוסק ביהדות מרוקו.
בשנה השלישית בתואר הראשון בחוג לשפה וספרות ערבית, לקחתי קורס על הלהגים הערביים, במסגרתו כתבתי עבודה על מאפייני הלהג של יהודי מכנאס. למה דווקא הם? כי מכנאס היא עיר הולדתם של סבא וסבתא שלי מצד אמא. הוזמנתי להרצות על תהליך כתיבת העבודה ועל מה שגיליתי במחקר. ספויילר – היה כל כך מרגש שבשקופית האחרונה פשוט לא יכולתי (וגם לא כל כך רציתי) לעצור את הדמעות.
מעבר לכך שבמהלך הכתיבה גיליתי גילויים מרתקים על המשפחה שלי, על שורשיה, על סיפור העלייה ולפני כן על החיים במרוקו כמדינה ערבית לכל דבר, נחשפתי למאפיינים הייחודיים של הלהג הספציפי של היהודים שחיו בעיר מכנאס.
תבינו, מרוקו כל כך מגוונת מבחינת הלהגים הערביים שבה, שאם נספור רק את הלהגים הערביים של היהודים במרוקו, נגיע למספר מטורף של 13 להגים שונים!!!!
הלהגים הערביים של יהודי מרוקו הושפעו מהשפה הארמית, העברית, הספרדית, הצרפתית ולעתים גם הברברית.
אחות של סבא שלי אברהם, לורט סבג (ת.נ.צ.ב.ה) נפטרה במהלך כתיבת העבודה.
נלקחה מאיתנו ההזדמנות לשמוע מפיה שוב, עוד סיפורים על הילדות, על החיים לצד הערבים, על לשון הסתרים (אשכרה הייתה כזאת) ועל פתגמים בערבית המשלבים בתוכם עברית ובכך הופכים אותם לכל כך מיוחדים מבחינה לשונית בעיניי.
מותה מסמל גם את מותו הקרב של הלהג הערבי של יהודי מכנאס השוכב על ערש דווי.
הקהילה היהודית במכנאס הולכת ומצטמצמת.
לסבי היו 8 אחים ואחיות. במועד זה, נשארו איתנו 5.
יש חשיבות עליונה להמשך המחקר של הלהג עצמו ולעבודת תיעוד מקיפה של שירים, ביטויים, מטבעות לשון וסיפורים (עם ואישיים), אשר דרכם, חיי היהודים במכנאס –
לא יחדלו מלהתקיים.
תודה שנשארתם עד כאן.
מי שרוצה לשאול אותי שאלות ספציפיות – יותר ממוזמן.ת.